יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

"הלו, זה רדיו?" (משימה מקוונת מבוססת תכנית רדיו באינטרנט)

מזה מספר שנים שאני מאזין לתוכנית המצויינת "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, בהנחיית אביב לביא ואסף ליברמן.
כמורה לאזרחות, התוכנית מדברת אלי במיוחד ומספקת לי נושאים שונים לשיחה בשיעורים עם תלמידיי.

השנה החלטתי לערב את התלמידים בהאזנה לתוכנית, מתוך מטרה כפולה: להכיר להם את התוכנית על מנת שיגלו עניין בתכניה כמקרי בוחן לחומר הנלמד באזרחות, וכן כדי שתהיה להם כתובת נוספת לפנות אליה בעקבות מטלת הביצוע באזרחות, בה עליהם לגלות אזרחות פעילה ולחתור לפתרון בעיה מחיי היום-יום.

הבעיה, כמובן, היא כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם.

החלטתי ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות.

המשימה נבנתה בדף אינטרנט יחיד, מתוך כוונה שתיראה פשוטה ולא מאיימת. המשימה מונגשת גם בצורת שמע, וזאת משום שהיא ניתנה הן לתלמידים  בכיתת מב"ר והן בכיתת מופ"ת, ורציתי לפנות לאפיקי קליטת מידע שונים, לבחירתו של כל תלמיד (שקלתי גם לאפשר הגשה באמצעות הקלטה, אולם רציתי לשמור על המשימה פשוטה). המשימה כוללת עזרים ודוגמה מלאה, על מנת שתסייע לתלמידים בהבניית התשובה.
את המשימה מגישים התלמידים באמצעות טופס מקוון (Google Form), והם יכולים לבחור אם להגיש את המשימה פעם אחת או פעמיים (על שני אייטמים שונים) ולזכות בניקוד נוסף.

הערה קטנה לגבי הגשה באמצעות טופס: יותר מפעם נתקלתי במצב בו כשממלאים טופס ובו תשובות לשאלות (ולא רק פרטים אישיים), הרי שעם שליחת הטופס לשולח אין העתק של התשובות שיצר. על מנת להמנע ממצב כזה, עשיתי שימוש בסקריפט ע"ג טפסי גוגל בשם FormEmailer, אשר מאפשר שליחת מייל חוזר לממלאי הטופס, ובו הפרטים לשאלות שמילאו.


התלמידים שהגישו את המשימה דיווחו על חוויה מעניינת, חשיפה לעולם שלא הכירו וגם הביעו התלהבות מהקונספט הכללי ומביצוע המשימה באמצעות טופס ברשת.


משימה זו משקפת, בתפיסתי, את אחת ממטרות העומק של לימודי האזרחות: היכולת להביט במציאות באמצעות עולם המושגים האזרחי שנלמד בכיתה ולבצע את החיבור בין השניים. התוצרים שהתלמידים מגישים מראים כי החיבור הזה, כשהוא נעשה "בעולם האמיתי", מעורר בהם עניין ומוטיבציה.

יום שישי, 2 בנובמבר 2012

"המורה, איך היה המבחן שלי?" - "תשמע..." (משוב קולי ב-Vocaroo)

עד היום, כשבדקתי בחינות הייתי מתקן טעויות על גבי הבחינה ומוסיף הערות לתלמיד.
לתחושתי, לא היתה התאמה רבה בין ההשקעה שבכתיבת ההערות למידת תשומת הלב שהושקעה בהן ע"י התלמיד: אמנם חלק מן התלמידים קוראים את ההערות ומעמיקים בהן, אולם רובם כלל אינם מתייחסים אליהן, אלא עוסקים בציון בלבד. אני מנסה לעתים לפצות על זה בהחזרת המבחנים עם מחוונים מלאים, אולם גם הם לא תמיד זוכים לתשומת הלב המתאימה.

מדי שנה אני מנסה לבדוק חלק מהבחינות עם התלמידים עצמם, על מנת לקיים דיון "חי" על הכתיבה, על ההצלחות והנקודות לשיפור. זה לוקח זמן רב מאוד, ולא תמיד מתאפשר במסגרת מערכת השעות.

בשבוע שעבר קיימתי בחינה לאחת מכיתות י"ב שלי, המונה קצת יותר מ-30 תלמידים. הצלחתי לבדוק בצורה משותפת עם כ-10 תלמידים, ואילו את הבחינות האחרות בדקתי בבית. החלטתי לנסות ולשחזר, עד כמה שאפשר, את חווית היחס האישי והמשוב המפורט בבדיקה בצורה אחרת - לאחר בדיקה של כל בחינה, הקלטתי משוב קצר לתלמיד/ה בעזרת היישום Vocaroo. היישום מאפשר הקלטה ישירה באמצעות דף הבית של האתר, ועם סיום ההקלטה מתקבל קישור (URL) להקלטה, אותה ניתן לשמוע ישירות או להוריד כקובץ. שלחתי לכל תלמיד את הקישור להקלטה שלו, וזאת טרם הציונים פורסמו במשו"ב, דבר שהגביר את המוטיבציה של התלמידים להקשיב להקלטה.
לדעתי, הענין הווקאלי במשוב הוא יותר מתחליף להערה כתובה - קול אנושי מוכר יוצר קשר משמעותי יותר, מתחבר ביתר קלות לחוויה האנושית בכיתה, והוא פחות מנוכר מהערה (אני עדיין זוכר הערות בעט אדום שכתבו לי בתיכון... :).
הקלטת כל משוב נעשתה מייד לאחר סיום הבדיקה וכשהבחינה מונחת מולי, והתהליך כולו ארך בין שתיים לשלוש דקות לבחינה. מצורפת דוגמה (עם שם תלמיד בדוי) לדרך בה הקלטתי את המשובים.

ביקשתי מהתלמידים משוב למשוב - כיצד היה מבחינתם לקבל התייחסות לבחינה באופן הזה. התגובות היו מעניינות: הרוב המוחלט התלהבו - גם מהגימיק ("גם אמא שלי שמעה אותך! איזה מגניב!") ובעיקר מהיחס האישי. אחד התלמידים כתב לי: "תודה שהגעת אלי, כי אני לא הייתי בא לשאול אותך ולדבר איתך על הבחינה". חימם לי את הלב...

תלמידה אחת כתבה לי שלמרות שזה היה לה נעים לקבל משוב אישי בדרך הזו, היא היתה מעדיפה דווקא הערות כתובות, על מנת שתוכל לחזור אליהן בקלות לפני הבחינה הבאה. הלוואי והיו יותר כאלו... :)