הרצאה על "כיתה הפוכה" מכנס הפיס לחינוך 2013

צילום הרצאה שנתתי בכנס הפיס לחינוך 2013 בחולון על ההתנסות שלי עם מודל הכיתה ההפוכה:

מצגת הפרזי מההרצאה:

מחשב לכל ילד - טירוף ה-QR! (משחק לימודי ומיני חקר מבוסס קודים)

אחת הכיתות שאני מלמד השנה היא מגמת אזרחות (5 יח"ל), ובה אני נהנה מכיתה עם מספר קטן יחסית של תלמידים (כ-15). למרות שעבר זמן קצר מתחילת השנה, עשינו בקבוצה שתי פעילויות מעניינות עם סמרטפונים וקודי QR שהייתי רוצה לשתף בהן:

חלק ראשון - חימום והיכרות עם המגמה:

בניתי עבור התלמידים משחק קצר מבוסס קודי QR, בו יצרתי 4 תחנות שבכל אחת מהן שאלה אשר מתקשרת הן למיקום התחנה בביה"ס והן לאחד מנושאי הלימוד ביחידות ההרחבה, וזאת כהיכרות עם מגמת אזרחות בה לומדים, מעבר לשתי יחידות החובה, 3 יחידות נוספות (מבין ארבע אפשריות).
התלמידים (בכיתה י') התלהבו מאוד מן המשחק, רצו בקבוצות ברחבי ביה"ס ובעיקר - שבו מן המשחק כשהם נרגשים ומתעניינים בנושאי הלימוד השונים, בהם נתקלו בצורה חווייתית (מי היה מאמין שהקפיטריה בביה"ס יכולה להיכנס לתוכנית הלימודים?...).
את המשחק יצרתי בעזרת המחולל QRACE של HIT (אינטואיטיבי ופשוט, מומלץ בחום!), ואל המשחק עצמו ניתן להכנס בקישור הזה (התחנות עצמן היו תלויות כמובן במקומות שונים בביה"ס).

חלק שני - מיני חקר:

לאחר שצלחנו את ההתנסות הראשונית עם סמרטפונים וקודי QR, עברנו לסיפור האמיתי:
אחד מנושאי הלימוד באזרחות הם התנאים לקיומה של מדינה ריבונית. מדובר בחמישה תנאים אותם על התלמידים להכיר, ועד עתה הייתי מקיים בכיתה דיונים סביב מדינות וישויות נבחרות ובדיקת התנאים לגביהן.

השנה החלטתי לגוון ולהשתמש בסמרטפונים של התלמידים כמחשבים בעזרתם יבצעו מיני-חקר פשוט: כל תלמיד קיבל דף (מודפס) ובו שם של מדינה אותה עליו לחקור, וכן קישורים למקורות מידע רלוונטיים בצורת קודי QR. את רוב המידע אפשר היה להוציא מויקיפדיה, אולם לא את כולו. הקישורים ניתנו למקורות מידע מגוונים יותר, שלהם פוטנציאל להעשרת הידע בדרכים אחרות ולהרחבת הדיון בכיתה.

למה סמרטפון? כדי להרגיל את התלמידים לחפש תשובות בעצמם במקום לשאול אותי.
למה QR? כי להקליד כתובות בסמרטפון זה מבאס, וקודים יוצרים סקרנות ("לאן זה יוביל אותי?").
למה על דף? כי לא בכל סמרטפון יש פתיחת יישומים במקביל, והקלדה תסגור את חלון המידע. בנוסף, ולא פחות חשוב - כדי שאת הדיון בסוף יהיה ניתן לעשות ללא סמרטפונים.
ומה עם תקלות? לרוב המוחלט היתה חבילת גלישה. למי שלא, היתה רשת אלחוטית בית ספרית. בנוסף, פתחתי את נקודת הגישה מהטלפון שלי. בסופו של דבר, רק תלמידה אחת לא הצליחה להתחבר לרשת, והיא עבדה בזוג עם תלמידה נוספת.
את הפעילות העליתי גם לאתר "תמיד אזרחות" של מטח, ותוכלו להתרשם ממנה בקישור הזה.

כל תלמיד עבד בצורה עצמאית, חלקם בכיתה וחלקם מחוצה לה. לאחר שכל תלמיד חקר (כ-15 דקות), עמדו התלמידים והציגו את ממצאיהם מול הכיתה כולה, במליאה, והתפתח דיון מעניין - גם בתוכן עצמו וגם בהשוואה בין המדינות.
לבסוף, שאלתי את התלמידים לגבי עצם פעילות החקר בעזרת סמרטפון ו-QR. ניכר היה שאופי הפעילות הפתיע אותם והיווה חריגה מאופי הלמידה "הרגיל" שבו המורה במרכז, ודרך החקר הזו עניינה אותם והיתה להם נעימה ללמידה.

אגב, אנקדוטה טכנולוגית: קוד ה-QR העליון (לאפליקציית ויקיפדיה) בדף העבודה נוצר במחולל Tagginn, שאחת האופציות בו היא התאמת קישור שונה לפי סוג המכשיר. זה היה חשוב לי כדי ליצור קישור להורדת האפליקצייה מהאפסטור לבעלי אייפון ומה-play store לבעלי אנדרואיד.

סערה על הלוח! (לוח הכיתה עובר ל-Padlet)

חופשת סוכות היא זמן מצויין להשלים פערים מהשנה הקודמת. מקווה שקצב העדכונים יהיה מהיר יותר:

פעמים רבות אני נכנס לכיתה ורואה שהמורה שלימד/ה לפני עשה/תה שימוש ב"שמש אסוציאציות". BrainStorming היא מתודה מוכרת ויעילה לפתיחת נושא ולחילוץ ידע קיים מהתלמידים, ולה כמובן יתרונות וחסרונות. החלטתי לנסות ולשלב במהלך כלי דיגיטלי מעניין, שיוכל לשנות את אופי "סיעור המוחות":

לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגענו לשלב גיבוש שאלת המחקר. במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.

הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא - ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש.

בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו.

בשלב זה הגיע סיום השיעור, וחששתי שהעבודה היפה שנעשתה תאבד ושלא יהיה ניתן להמשיך את השיעור הבא מאותו המקום, ובמיוחד בהיבט הויזואלי שלו. צילמתי את הלוח, שהכיל את התרשים ואת הפתקיות של התלמידים.

את התמונה הדבקתי בלוח ב-Padlet (שנקרא בעבר Wallwisher) והפכתי את הלוח ל"ציבורי". הדבקתי קישור ללוח בקבוצת הפייסבוק הכיתתית, וביקשתי מהתלמידים לכתוב שאלות חקר נוספות בנושא באמצעות הוספת פתקיות וירטואליות ללוח. בשלב זה, התמצה תפקידי בארגון הפתקיות שהעלו התלמידים ועריכתן הלשונית. קישור ללוח הסופי (סגור להוספת פתקיות נוספות).

בשיעור שלאחר מכן, התלמידים התחלקו לקבוצות ופתחו את הלוח הוירטואלי. כל קבוצה בחרה שאלה מבין אלו שהופיעו על לוח ה-Padlet (לאו דווקא שאלה ששאל אחד מחברי הקבוצה), פיתחה אותה עוד והחלה בתהליך החקר.

אני מוצא לפעילות הזו כמה היבטים מעניינים:

1. הקישור בין הפעילות בכיתה והמשך העבודה בבית מאותה הנקודה בדיוק - גם כשמדובר במהלך מורכב בכיתה.

2. השיתופיות שיצרו התלמידים - גם בכיתה, גם בעבודה מרחוק ולבסוף גם בתוצרים.

3. ההיכרות עם (עוד) כלי דיגיטלי, פשוט מאוד ליישום, שגרם גם לתלמידים החרדים מעבודה עם מחשב לכניסה חלקה לעניין.

4. ובעיקר... הרחבת השימוש בלוח הכיתה - גם מעבר לכיתה!